הר הבית כיום

המסורת היהודית מזהה את המרומם בעיר העתיקה של ירושלים כמקום שני בתי המקדש, בהר המוריה. היסטוריונים וארכאולוגים מסכימים שבית שני עמד על מרומם זה, שהורדוס הרחיב מאוד.

הכותל המערבי הוא חלק מקיר התמך של המרומם שהרחיב הורדוס, ולא קיר של ההיכל עצמו. במשך מאות שנים הוא המקום הנגיש ביותר לתפילה יהודית הקרוב למקום קודש הקודשים.

מאז סוף המאה השביעית שוכנים על המרומם כיפת הסלע ואחר כך מסגד אל־אקצא. המוסלמים מכנים אותו אל־חרם א־שריף, המקדש האציל, והוא בין המקומות הקדושים ביותר באסלאם. גם הנוצרים רואים בירושלים ובזיכרון מקדשה קדושים.

הרמב״ם פוסק שקדושת מקום המקדש לא פסקה עם חורבנו. מפני שלכל חלק בהר יש דרגת קדושה אחרת, ומיקומן המדויק של העזרות אינו ידוע בוודאות, השאלה היכן מותר לאדם לעמוד היא שאלה הלכתית, ולא רק היסטורית.

רבים מן הפוסקים, ובהם הרבנות הראשית לישראל, מחזיקים זה זמן רב שאסור ליהודים להיכנס להר כלל בימינו, מפני שהטהרה הנדרשת אינה זמינה ומיקומם של האזורים הקדושים ביותר אינו ודאי.

פוסקים אחרים מתירים כניסה לאזורים שלדעתם נמצאים מחוץ לעזרות הקדושות, לאחר טבילה ובאמצעי זהירות נוספים. המחלוקת ממשית וממשיכה. האתר מתאר אותה ואינו נוקט צד.

ההר מנוהל על ידי הווקף האסלאמי לפי הסדרים ותיקים המכונים לעתים סטטוס קוו, ומעמדו רגיש מבחינה מדינית. אתר זה מסביר טקסטים יהודיים על בית מקדש עתידי. הוא אינו דוגל בשום פעולה במקום הנוכחי, ואינו מניח את השחזור שלו על ההר של היום.