דלגו לתוכן

אתם כאן:ירושלים · בית המקדש

בית המקדש
שחזור: מבט מבין עצי הזית בהר הזיתים מעל נחל קדרון המעורפל אל רחבת בית המקדש, עשן עולה ישר מהמזבח לפני ההיכל מרובע החזית.

בית המקדש השלישי

הבית, כאילו הוא עומד היום

שחזור עתידי חינוכי, הבנוי ממשנה מידות והרמב״ם, כשכל בחירה מסומנת.

פתחו את הדגם

הגישה

אתם מתחילים בחוץ, על הר הזיתים, מביטים מערבה מעבר לנחל קדרון. הקיר המזרחי של בית המקדש נשמר נמוך, כך שמכאן ניתן היה לראות את פתח ההיכל.

קולנועי

שחזור: עולי רגל נושאים סלי ביכורים עולים ברחוב מדורג של אבן גיר אל בית המקדש; חזית ההיכל המרובעת, עם פתחה בלי דלתות ומשקופיה המוערמים, מתנשאת בראש הרחוב.
מן העיר עולים עולי הרגל אל ההר. ההיכל מתנשא מעל כל גג.

דגם כיוון

כל עזרה, שער ולשכה להלן משורטטים ממידות המשנה. בחרו כל חלק כדי לראות את שמו העברי, תכליתו, מי יכול היה להיכנס, גודלו ומקורותיו. הגוון החם מראה את דרגות הקדושה העולות.

תוכנית המקדש לפי משנה מידות, כפי ששוחזרה באתר זה

הגוון החם מעמיק מערבה, לפי עשר מעלות הקדושה של משנה כלים. גם דרגת כל אזור כתובה בלוח שלו.

בחרו כל עזרה, שער, לשכה או מבנה בתוכנית, או בחרו מן הרשימה, כדי לראות את שמו העברי, תכליתו, מי יכול היה להיכנס, מידותיו ומקורותיו.
הנחת האמה (להמרות בלבד)

הערכה הלכתית נפוצה (טפח של 8 ס״מ). אין המרה ודאית; המשנה מודדת באמות.

שערים: כל מפתן הוא מעבר

המשנה מונה את השערים ואת שימושם. היא אינה מתארת את עיטורם, והאתר אינו ממציא אותו.

כמה שערים היו לעזרה הפנימית? מידות א׳ ד׳ מונה שבעה. במידות ב׳ ו׳ סופר אבא יוסי בן חנן שלושה עשר, אחד לכל אחת משלוש עשרה ההשתחוויות. המשנה משמרת את שניהם, וכך גם הדגם.

שאלה פתוחה seven or thirteen: המקורות חלוקים או שותקים. האתר אינו בוחר תשובה.

הר הבית, חמישה שערים

  • שער חולדה (מערבי)

    שימש לכניסה וליציאה.

  • שער חולדה (מזרחי)

    שימש לכניסה וליציאה.

  • שער קיפונוס

    מערב; שימש לכניסה וליציאה.

  • שער תדי

    צפון; לא שימש לתנועה רגילה. שקופו היה שתי אבנים נשענות זו על זו.

  • שער המזרח (שושן)

    נעשתה עליו צורת שושן הבירה; הכהן ששרף את הפרה האדומה יצא בו להר המשחה.

עזרה, שבעה שערים

  • שער ניקנור שער ניקנור

    דלתות נחושת, נשארו כפי שהיו כשצופו שאר השערים בזהב.

  • שער ההדלקה שער הדלק

    צד דרום.

  • שער הבכורות שער הבכורות

    צד דרום.

  • שער המים שער המים

    המים לניסוך הסוכות הובאו דרכו. רבי אליעזר בן יעקב קושר אותו לנהר העתידי של יחזקאל.

  • שער הניצוץ שער הניצוץ

    בצורת אכסדרה, ועליה עלייה שבה עמדו כהנים שומרים.

  • שער הקרבן שער הקרבן

    צד צפון.

  • בית המוקד בית המוקד

    לשכת הלילה הקמורה של הכהנים, שבה נשמרו המפתחות.

עזרת נשים

עזרת נשים אינה ״מדור נשים״

הייתה עזרה מרובעת גדולה של 135 על 135 אמה שגברים ונשים נכנסו אליה כאחד. היא נקראת על שם נשים משום שגישתן הרגילה הסתיימה כאן; מעבר לה הייתה העזרה הפנימית, שהגישה אליה נקבעה לפי מעמד טקסי וכהונה.

ארבע העזרות הפתוחות שבפינותיה הכילו את לשכת הנזירים, את לשכת העצים שבה מיינו כהנים בעלי מומים עצים, את לשכת המצורעים המסיימים את טהרתם ואת מחסן השמן והיין.

פעם בשנה הפכה ללב ירושלים. בלילות סוכות האירו מנורות זהב ענקיות כל חצר בעיר, ונבנתה גזוזטרה כדי שהנשים יוכלו לצפות מלמעלה ב.

שחזור: לילה בעזרת נשים בחג הסוכות, מנורות זהב גבוהות עם סולמות, זקנים יחפים רוקדים עם לפידים, לוויים עם כלי שיר על חמש עשרה המעלות המעוקלות, נשים צופות מהגזוזטרה.
שמחת בית השואבה, ממשנה סוכה ה:ב–ד.
שחזור: חמש עשרה מעלות מעוקלות עולות לשער ניקנור עם דלתות הנחושת הפתוחות שלו; לוויים יחפים בבגדי בד לבנים אוחזים בכינורות; מעבר להם חזית ההיכל המרובעת עם פתח בלי דלתות ומשקופי אלון מוערמים.

שער ניקנור

חמש עשרה מעלות. ואז העזרה הפנימית.

חמש עשרה מעלות מעוגלות, אחת לכל שיר מעלות. הלוויים שרו עליהן. למעלה, דלתות נחושת שמעולם לא הוחלפו בזהב.

מכאן קצב האתר מאט.

עזרת ישראל ועזרת כהנים

שתי רצועות של אחת עשרה אמה כל אחת, לרוחב ה כולה. שורת אבני פסיפס הפרידה בין העם לכהנים.

שחזור: העזרה הפנימית במבט מערבה לאורך הציר; המזבח עם הקו האדום שלו עומד לפני ההיכל, הכבש החלק שלו פונה דרומה, כיור נחושת לצד המעלות, כהנים יחפים בבגדי בד לבנים, וחזית ההיכל המרובעת עם פתחה בלי דלתות וגפן הזהב בפנים.
העזרה, במבט מערבה אל ההיכל.
מה שאתם רואים
ישראלים עומדים ברצועה הראשונה; כהנים משרתים בשנייה, שרבי אליעזר בן יעקב אומר שהייתה מוגבהת שתי אמות וחצי, עם דוכן של שלוש מעלות שעליו שרו הלויים.
מה זה אומר
העם כולו נוכח בעבודתו שלו. ישראלי נכנס לעזרת כהנים רק לקרבנו: לסמוך, לשחוט או להניף.
מהיכן זה בא

המזבח

המזבח הגדול

אבנים לבנות שלמות, כבש ולא מדרגות, חוט אדום סביב האמצע, ארבע קרנות, ואש שלא כבתה מעולם.

שחזור: המזבח הגדול מאבנים שלמות מסויידות, רחב ונמוך, עם קו אדום באמצעו וקרנות אבן מרובעות בפינותיו; שני כהנים יחפים נושאים עצים על הכבש החלק, שאין בו מדרגות.
חזית צדדית של המזבח הגדול כפי שנראה ממזרחמזבח מרובע מדורג ברוחב 32 אמה בבסיסו ובגובה כ־9.7 אמות, עם ארבע קרנות, חוט אדום בחצי גובהו וכבש באורך 32 אמה העולה מדרום משמאל.כבש, 32 אמה, ללא מדרגותחוט אדום32 אמה (מידות ג׳ א׳)~9.7 אמות(58 טפחים,הרמב״ם ב׳ ו׳)אדם, בקנה מידהדרום (כבש) משמאל. נראה ממזרח.
תרשים ממידות ג׳ א׳-ג׳ ומהרמב״ם ב׳ ה׳-י״ג.
  • יסוד

    אמה אחת פנימה, היוצרת את היסוד. הוא נמשך לאורך הצפון והמערב ואמה אחת מן הדרום והמזרח.

  • גוף עד הסובב

    הסובב, זיז ברוחב אמה, הקיף את ראש המדרגה הזאת. כהנים הלכו עליו.

  • מדרגה עליונה

    מקום הקרנות ומהלך הכהנים; מקום המערכה היה 24 על 24 אמה.

  • אבנים שלמות, בלי ברזל

    בנוי מאבנים שלא הוסתתו מקרקע בתולה; ברזל לא הונף עליהן. סויד פעמיים בשנה.

מדוע דם?

התורה נותנת את הנימוק בעצמה: ״כי נפש הבשר בדם היא; ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשותיכם״. הדם מייצג חיים. הוא ניתן על המזבח, ולעולם אינו נאכל.

לא להאכיל את האל

התהילים עונים ישירות לאי ההבנה המובנת מאליה: ״אם ארעב לא אומר לך כי לי תבל ומלואה״. הנביאים מדגישים שהמזבח אינו אומר דבר בלי צדק.

קרבנות ציבור ויחיד

התמיד, פעמיים ביום, היה של כל העם ושולם ממחצית השקל של כולם. יחידים הביאו משלהם: הודיה, שמחה, טהרה. אותו מזבח נשא את שניהם.

קראו את ההסבר המלא על הקרבנות.

מה קרה בפועל לקרבן?

שבעה שלבים, מתוארים עובדתית וללא דימויים קשים.

בחירה

בעל חיים תמים, בן שמונה ימים לפחות. התורה אוסרת להקריב בעל חיים ובנו ביום אחד.

ההיכל

בניין ההיכל

מאה אמה רוחב בחזית, מאה אורך, מאה גובה: ״צר מאחור ורחב מלפנים, דומה לארי״.

שחזור: חזית ההיכל, חזית מרובעת מאבן גיר עם פתח בלי דלתות מתחת לחמישה משקופי אלון מוערמים; בתוך האולם גפן הזהב מעל דלתות ההיכל המצופות זהב; כהנים יחפים על שתים עשרה המעלות.
חזית האולם וגפן הזהב (מידות ג:ח).
חתך בהיכל, מזרח משמאלההיכל הוא באורך 100 אמה ובגובה 100. ממזרח: האולם, בגובה 100 אמה; ההיכל, באורך 40 ובגובה 40; אמה אחת; קודש הקודשים, באורך 20; הכתלים המערביים ותא צדדי. עלייה נמצאת מעל ההיכל וקודש הקודשים.12 מעלותאולםהיכל (קודש)קודש הקודשיםתאפתח האולם 40 x 20, בלי דלתותעלייה, גובה 40פתחי ביקורת לפועלי התיקונים100 אמות ממזרח למערב100 אמותגובהמזרחמערב
חתך לפי משנה מידות ד׳ ה׳-ז׳. עיטורי החזית אינם מוצגים; הם אינם ידועים.
שחזור: בתוך ההיכל המצופה זהב, כהן יחף על אבן בת שלוש מעלות מטיב את המנורה, שבעה נרות בגובה אחד על קנים ישרים באלכסון; מזבח הקטורת והשולחן עם שתי מערכות של שישה לחמים; פרוכת ארוגה בקצה.

בתוך ה: ה בדרום, ה בצפון, ומזבח הזהב של הקטורת ביניהם, מוצב מעט החוצה.

מעבר לפרוכת, קודש הקודשים.

קודש הקודשים

המרחב הפנימי ביותר לא היה חדר ציבורי.

בעבודת בית המקדש ייצג קודש הקודשים את דרגת הקדושה העליונה. בתקופת בית שני נכנס אליו הכהן הגדול רק ביום כיפור, כחלק מעבודת היום הקבועה.

מה ידוע?ביטחון, מהטקסט הראשוני ועד הלא ידוע

נקבע בטקסט ראשוני

  • העזרות, המזבח והמידות העיקריות של ההיכל.

פרשנות קלאסית

  • עזרת כהנים היתה גבוהה יותר (רבי אליעזר בן יעקב).

נתמך היסטורית

  • נשמרה כתובת מסורג בית שני.

משוחזר

  • מיקום הלשכות, מיקום השערים לאורך החומות וכל עיטורי החזית.

לא ידוע

  • היישום העתידי המדויק של חזון יחזקאל; האם הארון יהיה נוכח.