טעויות
מיתוסים נפוצים, מתוקנים
מיתוס
הכותל המערבי היה קיר של בניין המקדש.
מציאות
הוא היה חלק מקיר התמך של הרחבה.
הורדוס הרחיב את הר הבית בקירות תמך עצומים. הכותל המערבי הוא קטע של אחד מהם. ההיכל עמד על הרחבה שמעל, במרחק מה.
מיתוס
רק כהנים יכלו להיכנס למתחם המקדש.
מציאות
כולם יכלו להיכנס להר; ישראלים עמדו בעזרה.
משנה כלים מונה עשרה מרחבים מדורגים. יהודים וגויים נכנסו להר הבית; אנשים ונשים נכנסו לעזרת נשים; ישראלים נכנסו לעזרת ישראל ואף לעזרת כהנים לקרבנותיהם. רק ההיכל היה לכהנים בלבד.
מיתוס
כל קרבן במקדש היה בעל חיים.
מציאות
גם דגן, שמן, יין, מים, קטורת וביכורים היו קרבנות.
המנחה הייתה סולת ושמן; הנסכים יין, ובסוכות מים; הקטורת הוקטרה פעמיים ביום; הביכורים הובאו בסלים.
מיתוס
הקרבן בא במקום התשובה.
מציאות
הקרבנות מעולם לא פעלו בלא תשובה.
המשנה קובעת שיום הכיפורים מכפר רק עם תשובה, ואינו מכפר על עבירות שבין אדם לחברו עד שירצה את חברו. קרבן אשם דרש תחילה השבה לנפגע.
מיתוס
המקדש היה ליהודים בלבד.
מציאות
חנוכתו ונבואתו כוללות את העמים.
שלמה מבקש מאלוקים לשמוע את הנכרי המתפלל אל הבית הזה. ישעיהו קורא לו «בית תפילה לכל העמים». התלמוד קושר את שבעים פרי הסוכות לשבעים האומות.
מיתוס
בית הכנסת פשוט החליף את המקדש מכל הבחינות.
מציאות
בית הכנסת נשא הרבה קדימה, והמשיך לבקש את שובו של המקדש.
התלמוד קורא לבתי הכנסת «מקדש מעט», וסבור שלימוד דיני הקרבנות נחשב כאילו הקריבם. אותה תפילה מבקשת, שלוש פעמים ביום, את השבת העבודה.
מיתוס
התוכנית המדויקת של בית שלישי מוסכמת על הכול.
מציאות
זה לא כך.
חזון יחזקאל קשה ושונה במקומות מסוימים ממסכת מידות. הרמב״ם אומר שהבניין העתידי «אינו מבואר ואינו מפורש»; רש״י מודה על מונח אחד: «איני יודע מה זה».
מיתוס
הארון בהחלט היה נוכח בבית שני.
מציאות
המסורת הרבנית אומרת שלא.
התלמוד מונה את הארון בין חמישה דברים שחסרו בבית שני, והמשנה אומרת שהכהן הגדול הניח את הקטורת על אבן «משניטל הארון».
מיתוס
טומאה פירושה חטא או לכלוך.
מציאות
זהו מעמד פולחני, לא מוסרי.
נגרמת ממגע במת, מלידה ומאירועי חיים רגילים אחרים. קבורת המת, חסד גדול, עושה אדם טמא. היא הגבילה כניסה לאזורים קדושים, לא את ערכו של אדם.
מיתוס
היהדות רוצה שכולם יהפכו ליהודים.
מציאות
היהדות אינה דת מיסיונרית.
הנביאים מדמיינים אומות ששומרות על זהותן תוך שהן מבקשות את ה' בירושלים. צפניה: «לעבדו שכם אחד». גיור אפשרי ומתקבל בברכה, אך אינו מבוקש.
מיתוס
כל היהודים כיום מסכימים כיצד יחזור בית שלישי.
מציאות
הם אינם מסכימים.
התפילה המסורתית מבקשת זאת במפורש; רבים מן הפוסקים סבורים שיבנה על ידי מלך המשיח, ואילו רש״י מדבר על מקדש מן השמים; התנועות המודרניות חלוקות בנוסחי התפילות עצמם.