שלום
בית המקדש והשלום
תמונת השלום המפורסמת ביותר של הנביאים מתחילה בבית: אומות באות ללמוד, וחוזרות הביתה לכתת חרבותיהן לאתים.
וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא־יִשָּׂא גוֹי אֶל־גּוֹי חֶרֶב וְלֹא־יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה׃
And He shall judge between the nations, And shall decide for many peoples; And they shall beat their swords into plowshares, And their spears into pruninghooks; Nation shall not lift up sword against nation, Neither shall they learn war any more.
הר של לימוד
גם בישעיהו וגם במיכה, העמים אינם באים לכבוש או להיכבש. הם באים ללמוד, ועוזבים כדי לעשות שלום. אותה נבואה מופיעה בשני הספרים כמעט מילה במילה.
וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד כִּי־פִי ה׳ צְבָאוֹת דִּבֵּר׃
But they shall sit every man under his vine and under his fig-tree; And none shall make them afraid; For the mouth of the LORD of hosts hath spoken.
״לא ירעו ולא ישחיתו״
חזון הר הקודש בישעיהו מסתיים בעולם מלא דעת ה׳. הרמב״ם חותם בפסוק זה את כל חיבורו ההלכתי.
איפוקו של הרמב״ם
הרמב״ם מדגיש שהעולם הטבעי לא ישתנה בימות המשיח; תמונות כמו הזאב והכבש הן משלים. החכמים ייחלו לאותו זמן לא כדי לשלוט באחרים, אלא כדי להיות פנויים לתורה ולחכמה, בלי רעב ובלי מלחמה.