לוח זמנים
היסטוריה, ואחר כך ציפייה
תקופת האבות
אברהם בהר המוריה
פרשנות קלאסית: קריאה של פרשן מסורתי. אחרים עשויים לקרוא את הטקסט אחרת.נאמר לאברהם ללכת ״אל ארץ המוריה״. דברי הימים קוראים אחר כך להר הבית ״הר המוריה״; הרמב״ם מתעד את המסורת שהמזבח עומד במקום שנעקד יצחק.
אחרי יציאת מצרים
במסורת: אלפים תמ״ח–תמ״ט לבריאה לפי החשבון הרבני
המשכן במדבר
טקסט התורה: נאמר בחמישה חומשי תורה.״ועשו לי מקדש״. מקדש נייד שנבנה לפי תבנית מגולה, מלא ענן הכבוד.
כיבוש ושופטים
גלגל ושילה
הלכה: רמב״ם: נפסק להלכה בידי הרמב״ם במשנה תורה.המשכן עמד ארבע עשרה שנה בגלגל, ואחר כך במבנה אבן מקורה ביריעותיו בשילה. חנה התפללה שם.
אחרי שילה
נוב וגבעון
הלכה: רמב״ם: נפסק להלכה בידי הרמב״ם במשנה תורה.אחרי חורבן שילה, מקדשים בנוב ובגבעון במשך חמישים ושבע שנה.
כ־המאה העשירית לפנה״ס
דוד קונה את הגורן
נבואת התנ״ך: נאמר בנביאים או בכתובים.דוד קונה את גורן ארונה ובונה מזבח: ״זה הוא בית ה׳ האלהים וזה מזבח לעולה לישראל״.
כ־שנות ה־960 לפנה״ס (מקובל)
במסורת: 2928 לבריאה (רבני)
שלמה בונה את בית ראשון
נבואת התנ״ך: נאמר בנביאים או בכתובים.החל ״בשמונים שנה וארבע מאות שנה״ אחרי יציאת מצרים. בחנוכתו הענן ממלא את הבית, ושלמה מתפלל שגם הנכרי יישמע.
587 או 586 לפנה״ס (מקובל)
במסורת: 3338 לבריאה (רבני), בתשעה באב
החורבן הבבלי
תיעוד היסטורי: כתיבה היסטורית עתיקה כמו יוסף בן מתתיהו. עדות היסטורית, לא הלכה דתית.צבא נבוכדנאצר שורף את הבית. הכרונולוגיה המודרנית והחשבון הרבני המסורתי נבדלים בכ־165 שנה לתקופה הפרסית; האתר מציג את שניהם.
הושלם בכ־516 לפנה״ס (מקובל)
השיבה ובית שני
נבואת התנ״ך: נאמר בנביאים או בכתובים.השבים בונים מחדש. זקנים שראו את הבית הראשון בוכים; אחרים מריעים בשמחה. הוא הושלם באדר, בשנה השישית לדריווש.
164 לפנה״ס
השיקום החשמונאי
משנה / תלמוד: מתועד במשנה או בתלמוד, הטקסטים הרבניים ששומרים את מנהג המקדש ודיניו.אחרי שהשלטון היווני מטמא את המזבח, החשמונאים מאחסנים את אבניו המטומאות בלשכה ומתקנים שלוש עשרה פרצות בסורג.
מכ־20 לפנה״ס
הורדוס מרחיב את בית המקדש
תיעוד היסטורי: כתיבה היסטורית עתיקה כמו יוסף בן מתתיהו. עדות היסטורית, לא הלכה דתית.הורדוס בונה מחדש על רחבה עצומה מורחבת. התלמוד זוכר את יופיו; המסורת היהודית אינה מרכזת את זהות בית המקדש בו.
70 לספירה, בתשעה באב
החורבן הרומי
תיעוד היסטורי: כתיבה היסטורית עתיקה כמו יוסף בן מתתיהו. עדות היסטורית, לא הלכה דתית.בית המקדש נשרף. שער טיטוס ברומא מציג את מנורתו נישאת בניצחון.
אחרי 70 לספירה
יבנה: זיכרון שנעשה הלכה
משנה / תלמוד: מתועד במשנה או בתלמוד, הטקסטים הרבניים ששומרים את מנהג המקדש ודיניו.רבן יוחנן בן זכאי מתקן מנהגים ״זכר למקדש״, כמו נטילת לולב כל שבעה בכל מקום.
135 לספירה
ביתר נופלת; העיר נחרשת
משנה / תלמוד: מתועד במשנה או בתלמוד, הטקסטים הרבניים ששומרים את מנהג המקדש ודיניו.מרד בר כוכבא מסתיים. המשנה מוסיפה אלה לצרות תשעה באב.
מהמאה השנייה ואילך
מאות שנים של תפילה כשהפנים לירושלים
משנה / תלמוד: מתועד במשנה או בתלמוד, הטקסטים הרבניים ששומרים את מנהג המקדש ודיניו.בכל ארץ, בתי הכנסת פונים לירושלים; העמידה מבקשת את השבת העבודה; תשעה באב נשמר כיום אבל.
סוף המאה השביעית לספירה
מקומות קדושים לאסלאם בהר
תיעוד היסטורי: כתיבה היסטורית עתיקה כמו יוסף בן מתתיהו. עדות היסטורית, לא הלכה דתית.כיפת הסלע ובהמשך מסגד אל־אקצא נבנו על הרחבה, שהמוסלמים קוראים לה אל־חרם אל־שריף. הם נשארים קדושים למוסלמים גם היום.
המאה השש עשרה לספירה
חומות העיר העתיקה
תיעוד היסטורי: כתיבה היסטורית עתיקה כמו יוסף בן מתתיהו. עדות היסטורית, לא הלכה דתית.נבנות החומות העות׳מאניות המקיפות את העיר העתיקה היום.
1967 עד היום
ירושלים המודרנית
תיעוד היסטורי: כתיבה היסטורית עתיקה כמו יוסף בן מתתיהו. עדות היסטורית, לא הלכה דתית.מאז 1967 ישראל שולטת בעיר העתיקה. הר הבית מנוהל בידי הווקף האסלאמי לפי הסדרים ותיקים המכונים הסטטוס קוו. מעמדו רגיש מבחינה פוליטית; האתר הזה מסביר טקסטים יהודיים ואינו קורא לפעולה שם.
כאן נגמרת ההיסטוריה. מתחילות הנבואה והציפייה.
בית המקדש השלישי
חזון יחזקאל על בית עתידי; פסיקת הרמב״ם שמלך המשיח יבנה את המקדש; בית התפילה של ישעיהו לכל העמים. לא תאריך אלא תקווה, שסדר אירועיה, אומר הרמב״ם, איש אינו יודע עד שיקרה.